פורטפוליו

בכל החודשים של ההפיכה המשטרית בישראל, אני לא מצליחה להרדם. המתח, החרדה, תחושה שהגוף עייף, שהנפש מותשת ומחשבות שעולות ומדלגות בין ייאוש לתקווה. וברקע פופאית

את הציור קיר של פופאית The strongest believer ציירתי בקרית המלאכה בתל אביב באוגוסט 2020. לביצוע שלו הזמנתי חברות וחברים שהיו משמעותיים בשנים

המחאה הפוליטית בארץ מתגברת והאפשרות לעלות ולהפגין בירושלים מפחידה – כן ליסוע לא ליסוע, כן ללכת עד הסוף או לוותר ולהסתפק בצומת הקרובה. 14

במרץ 2018 צבעתי את השיער בכחול. זו היתה שנת ה-70 למדינת ישראל, ומכיוון שאני באה מעולמות של תקשורת חזותית והעברת מסר, צבעתי את השיער והכרזתי

פופאית היא דמות אמנותית שיצרתי מהחיבור בין אוליב לפופאי, ואשר בעזרתה אני מעבירה מסר למסוגלות ויזמות נשית.  הפוסט הזה הוא הטיים ליין שבו

את ארגנטינה יצרתי אחרי הניצחון הנהדר במונדיאל. כמו בפעמים הקודמות – לקחתי חלק ועוד חלק והרכבתי לשלם חדש. זה היה נחמד וחשבתי שזו מחווה נחמדה

כשלמדתי בבצלאל, ממש בשנה הראשונה, אחד המורים אמר לי שהצבעוניות שלי אמריקאית, לא מתוחכמת, וולגרית ושטוחה. בהתחלה נעלבתי, רק לקח לי כמה שנים

ב-2020 ציירתי את #חמסה. קלף טאקי כחול שהיה זרוק על המדרכה עורר את תשומת ליבי. התכופפתי, הרמתי וחייכתי. יש כאלה שהיו עוברים לידו

לפני כמה שנים שאלתי את איה, הבת שלי – תגידי, למה את תמיד הולכת עם חולצה ומכנסיים שמסתירים את הבגד ים?בגללך! היא ענתה

עשרה ימים חלומיים ביפו העתיקה עם עשרות מבקרות ומבקרים שהגיעו לראות את תערוכת הפופ-אפ הראשונה של פופאית מקרוב, התעניינו בסיפור היצירה, רכשו עבודות

יש כאלה שיגידו שהמחמאה הכי גדולה לאמנית זו העובדה שקנו את העבודות שלהןם וזה נכון, אבל יש משהו חזק אפילו יותר וזו התגובה

בכל פעם שניגשתי לעבודה הזו המילה שקפצה לי היא ׳מתגלה׳. חודשים שאני חוקרת אותה, מסדרת קו, מוחקת, משנה, מנסה להרגיש מה היא מבקשת

הפעם פופאית נצבעה בכחול. מה שהתחיל מהדגמה אגבית להדפס רשת בכחול לשני סטודנטים, הפך לגוון ששטף את העבודות ואותי. ״הכחול, הם שאלו אותי, למה

כל הסיפור הזה עם המגב התחיל לפני איזה שנתיים כשרציתי ללכת על החוף אבל גיליתי שנקרעו לי הנעליים.מה עכשיו נעליים?!? קוססומו! אני הולכת

הייקו היא צורת שירה הקצרה ביותר בעולם שמקורה ביפן המסורתית. השירים בה מינימליסטיים, פשוטים, יומיומיים וכתובים בצורה ישירה ולא מקושטת. התעוררתי בלילה מחלום

אם מישהו היה אומר לי שיבוא יום ואצייר את פופאי, גיבור הילדות שלי המוצק השרירי החזק, מדלג עם חצאית של אוליב על רקע

במאי 2022 נמכרה במכירה פומבית היצירה ׳מרילין כחולה׳ של אנדי וורהול בסכום אסטרונומי של 195 מיליון דולר!!!!!!! זה מספר בלתי נתפס ובכל זאת,

״מה את מתעסקת בכסף?! תשארי אותנטית, תתמקדי ביצירה ותני לאחרים לנהל את הכסף בשבילך״. אז פעם באמת הייתי כזאת והאמנתי שאחרים יכולים לנהל

פופאית חדשה נולדה, והפעם עם מחווה קטנה לפופאי – הקריצה.לפופאי היתה עין אחת ובגלל זה קראו לו pop-eye, אלא שלפופאית (כמו לאוליב) יש

קופה קטנה אקריליק על קנווס 100:100 ס״מ 2022

שנים שנאתי צהוב. שנאתי ממש! שנאתי עד כדי כך שלא יכולתי ללבוש צהוב, לאכול צהוב או לעמוד ליד צהוב (חוץ מביצת עין). בכיתה

בכל התקופה הזו שאני יוצרת את פופאית, מעסיקה אותי השאלה – ומה עם אוליב ואיך היא לא בתמונה? הרי לא הגיוני שפופאית תהפוך

לא פגשתי את ג׳ף קונס (לפחות לא בנתיים), אבל הייתי די קרובה. את הלב יצרתי לפני כמה שנים כחלק מפסל שהוצג בתערוכת יומולדת

בהתחלה הייתי טנא. ככה נולדתי, עם השם משפחה הזה גדלתי, והשם הזה כמו שמות של אחרים, הפך לחלק מהזהות שלי.כשגדלתי נישאתי לשימשי ואחרי

אני לא אוהבת את זה! היא הכריזה. למה? שאלתי. כי הפופאית נמוכה וזה מנציח את העליונות של הגבר. אבל שניהם פופאיות ומה זה

אם יש משהו שאני גאה בו היום – אלה התעודות שלי מבית ספר, וזה לא בגלל שהייתי תלמידה מצטיינת, אלא הפוך! דווקא בגלל

שנים רציתי להיות מלכה. לא מלכה כמו באגדות ובסרטים עם כתר, משרתים, דם כחול, שמלות מפונפנות ונסיכים על סוסים. ממש לא!!רציתי להיות מלכה

בתוך ימים של אי וודאות כשהמצב רוח ירוד, החרדה מתודלקת והחוסן מתערער אני מזכירה לעצמי אופטימיות, צעדים קטנים ושבי על הרצפה. – פעם,

אין לי עניין מיוחד עם מראות ושום צורך לעמוד מולן או להתבונן בעצמי. לעומת זאת, אני כל כך אוהבת מראות צעצועים. מאות סדנאות עשיתי

באפריל אנחנו עוזבים את הבית, הבית ראשון שבנינו ביחד, שבכל חלק בו נמצא חלק מאיתנו, ועם זאת – קל לשחרר. קל כמו שלא

אף פעם לא אהבתי ציפור גם עדן. יותר נכון ממש לא אהבתי את הפרח הזה ועוד פחות את הגזע ותפרחת העלים הגסה שלו.

את סדרת העיניים והקמעות יצרתי ב-2018, כשהתחילה התקופה הכחולה. בחיים הפרטיים הייתי בעיצומו של שבר רגשי שהפך לכלכלי ובאופן טבעי הכחול הופיע. לכחול

באמצעע 2018 חווינו משבר כלכלי, תהום שנפערה לנו מתחת לרגליים, ובתוך ה״אין״ והשיבושים הייתי זקוקה לוודאות. צעצועים היו חומר הגלם שהשתמשתי בו לסדנאות

לפני כמה שבועות נפרדתי מהפחד. פחד שליווה אותי הרבה שנים. הפחד מלאבד, מלהישאר ללא מקור פרנסה יציב. פחד שהילדים יישברו, שהמשפחה תתפרק, שלא

צעצועיזם (Toyism) הוא זרם חדש באמנות ובתקשורת חזותית, אשר מגדיר את השימוש בצעצועים ככלי שפתי לגיטימי להבעת רגש, רעיון, סיפור או חוויה.  תערוכת צעצועיזם

על הסדרה ״הגיבורה״: הגיבורה היא זו הכובשת ואינה כובשת את יצרה, שמתמסרת, חושקת וסוערת, מעזה, נאמנה לתשוקות וללהט, שקופאת על מקומה. שצוחקת בקול גדול

עשרות מבין העבודות שיצרתי בין השנים 2014-2018 הוצגו על קיר ״הגיבורה״ בתערוכת צעצועיזם – אסמבלז׳ים בצעצועים וגרוטאות, אוספים ואגדות, חלומות וזכרונות ילדות. בעבודות

לאבא שלי אין אלוהים!  לפני 13 שנה נפגשנו לארוחת צהריים בתל אביב. כשנפגשנו הוא נתן לי מטבע של 10 אגורות – ״קחי״, הוא

הזר | 2015 אמצע הלילה. התעוררתי. הוצאתי מהתיק את ה״זר״ שהבאתי מהסטודיו והתחלתי לצבוע בטוש שחור, וככה בשקט הזה של אמצע הלילה ניסיתי להבין למה

זוהי לאה. לאה נאור. מכירים? למי מבניכם שלא, אז לאה היא היוצרת המופלאה שכתבה לנו את מקהלה עליזה, בואי אמא, קרנבל בנח״ל, את

הציור הזה התחיל ממחווה שעשיתי ליואל גילינסקי. יואל היה מורה שלי בבצלאל, צייר מחונן שעוסק בסיפור האישי / הקולקטיבי דרך חיבור בין זכרונות, צעצועים,

ראסטי אסמבלז׳ גובה 22 ס״מ 2016 למכירה

נחמה אסמבלז׳ רוחב 23 | גובה 75 ס״מ 2016 למכירה

את הפסלים של אלברטו ג׳אקומטי פגשתי בפעם הראשונה בנעורים. למדתי בכיתת גרפיקה בעמל א׳ בפתח תקווה, ובמסגרת שיעורי תולדות האמנות והכנת התזה לבגרות,

את הברווז יצרתי משני חלקים – הגוף ממתקן מפיות מכסף והראש עם המקור ממלקחיים של גיניקולוג. את שניהם יחד עם תיבת הנגינה מצאתי

המפליצה טכניקה מעורבת גובה 13 ס״מ 2015 נמכרה

זאב טכניקה מעורבת 2015

ערימת מתנות יומולדת פסל 6 מ׳ גובה 2015 תערוכת יומולדת מוזיאון ישראל, ירושלים

את מיצב יומולדת יצרתי ב-2015 לרגל תערוכת ״יומולדת״ במלאת 50 שנה למוזיאון ישראל בירושלים. את ההשראה למיצב שאבתי מחגיגת יום ההולדת המשפחתית שלנו

הזרקור מאיר, תופים וחצוצרה. הלוליינים, המאלפים, הפילים והסוסים, אקרובטים למעלה אריות למטה, והקהל שואג! הקרקס מתחיל! ואני במרכז פשוקת רגליים, וכל המופע, החלומות

פיראטים תמיד נראים לי מגוחכים. חיים בסרט עם כל התלבושות המטופשות האלה, עקורי עיניים, חלקי גפיים ושאריות בדים. הפיראטים אסמבלז׳ים טכניקה מעורבת גובה: