פופאית

התערוכה ״פופאית״ הוצגה בגלריית החווה בחולון ב-2024, ביוזמת אגף התרבות של עיריית חולון בהובלת רפי וזאנה, ובאוצרות של נורית טל-טנא. פופאית | החופש להיות

את Free יצרתי בהשראת Eylon Nuphar, מודל והשראה, אישה של חופש שגם העניקה לה את השם. Free היא הבחירה בחיים, התמקדות בהצלחות וברגעים

כל הסיפור הזה עם ״אף אחד ושום דבר לא יעצור אותי״ התחיל כשרציתי ללכת על החוף אבל גיליתי שנקרעו לי הנעליים. מה עכשיו נעליים?!?

פרוטוטייפ ראשון של פסל פופאית, עשוי מרסק צעצועים שבורים ופסולת חופים, ניצב על הרגליים. חלום שהתגשם! כמעט ארבע שנים שאני חולמת להפוך את שאריות

14 פברואר | 2023 ״הלחץ בחזה מציק, חוסר הנוחות ותחושת המחנק לא נותנות לי מנוח. ב-12 וחצי בלילה החלטתי שאת הפחד אני הופכת

פופאית היא דמות אמנותית שיצרתי מהחיבור בין אוליב לפופאי, ואשר בעזרתה אני מעבירה מסר למסוגלות ויזמות נשית.  הפוסט הזה הוא הטיים ליין שבו

את ארגנטינה יצרתי אחרי הניצחון הנהדר במונדיאל. כמו בפעמים הקודמות – לקחתי חלק ועוד חלק והרכבתי לשלם חדש. זה היה נחמד וחשבתי שזו מחווה נחמדה

הייקו היא צורת שירה הקצרה ביותר בעולם שמקורה ביפן המסורתית. השירים בה מינימליסטיים, פשוטים, יומיומיים וכתובים בצורה ישירה ולא מקושטת. התעוררתי בלילה מחלום

כשלמדתי בבצלאל, ממש בשנה הראשונה, אחד המורים אמר לי שהצבעוניות שלי אמריקאית, לא מתוחכמת, וולגרית ושטוחה. בהתחלה נעלבתי, רק לקח לי כמה שנים

בכל פעם שניגשתי לעבודה הזו המילה שקפצה לי היא ׳מתגלה׳. חודשים שאני חוקרת אותה, מסדרת קו, מוחקת, משנה, מנסה להרגיש מה היא מבקשת

הפעם פופאית נצבעה בכחול. מה שהתחיל מהדגמה אגבית להדפס רשת בכחול לשני סטודנטים, הפך לגוון ששטף את העבודות ואותי. ״הכחול, הם שאלו אותי, למה

אם מישהו היה אומר לי שיבוא יום ואצייר את פופאי, גיבור הילדות שלי המוצק השרירי החזק, מדלג עם חצאית של אוליב על רקע

במאי 2022 נמכרה במכירה פומבית היצירה ׳מרילין כחולה׳ של אנדי וורהול בסכום אסטרונומי של 195 מיליון דולר!!!!!!! זה מספר בלתי נתפס ובכל זאת,

״מה את מתעסקת בכסף?! תשארי אותנטית, תתמקדי ביצירה ותני לאחרים לנהל את הכסף בשבילך״. אז פעם באמת הייתי כזאת והאמנתי שאחרים יכולים לנהל

עד שהגיעה אישהשמן תעשייתי על קנווס 1.40:1.60 ס״מ 2022 את הציור ציירתי בהתכתבות עם הדמות של פופאי שיצרו המאסטרים של הפופ ארט –

בכל התקופה הזו שאני יוצרת את פופאית, מעסיקה אותי השאלה – ומה עם אוליב?  את הציור I love you – metoo יצרתי בהשראת לינוי אשרם

לא פגשתי את ג׳ף קונס (לפחות לא בנתיים), אבל הייתי די קרובה. את הלב יצרתי לפני כמה שנים כחלק מפסל שהוצג בתערוכת יומולדת

בהתחלה הייתי טנא. ככה נולדתי, עם השם משפחה הזה גדלתי, והשם הזה כמו שמות של אחרים, הפך לחלק מהזהות שלי.כשגדלתי נישאתי לשימשי ואחרי

אני לא אוהבת את זה! היא הכריזה. למה? שאלתי. כי הפופאית נמוכה וזה מנציח את העליונות של הגבר. אבל שניהם פופאיות ומה זה

אם יש משהו שאני גאה בו היום – אלה התעודות שלי מבית ספר, וזה לא בגלל שהייתי תלמידה מצטיינת, אלא הפוך! דווקא בגלל

שנים רציתי להיות מלכה. לא מלכה כמו באגדות ובסרטים עם כתר, משרתים, דם כחול, שמלות מפונפנות ונסיכים על סוסים. ממש לא!!רציתי להיות מלכה

אין לי עניין מיוחד עם מראות ושום צורך לעמוד מולן או להתבונן בעצמי. לעומת זאת, אני כל כך אוהבת מראות צעצועים. מאות סדנאות עשיתי

מסוגלות, זה החלק שעלה בציור, ואלה לא השרירים והכח הפיזי אלא הייצוג האייקוני שלהם – קל לה, כיף לה, קטן עליה להרים משקולות,

הציור השלישי בסדרה #פופאית וההיפוך הראשון – פופאי, הדמות הגברית, השרירית לובש את הבגדים של אוליב בגוף נשי מעודן. Oh boy כי משהו