פופאית היא דמות אמנותית שיצרתי מהחיבור בין אוליב לפופאי, ואשר בעזרתה אני מעבירה מסר למסוגלות ויזמות נשית.  כשניסיתי להבין איך קרה שפופאית נוצרה

את ארגנטינה יצרתי אחרי הניצחון הנהדר במונדיאל. כמו בפעמים הקודמות – לקחתי חלק ועוד חלק והרכבתי לשלם חדש. זה היה נחמד וחשבתי שזו מחווה נחמדה

הפעם פופאית נצבעה בכחול. מה שהתחיל מהדגמה אגבית להדפס רשת בכחול לשני סטודנטים, הפך לגוון ששטף את העבודות ואותי. ״הכחול, הם שאלו אותי, למה

קופה קטנהאקריליק על קנווס100:100 ס״מ2022

שנים שנאתי צהוב. שנאתי ממש! שנאתי עד כדי כך שלא יכולתי ללבוש צהוב, לאכול צהוב או לעמוד ליד צהוב (חוץ מביצת עין). בכיתה

יש כאלה שיגידו שהמחמאה הכי גדולה לאמנית זו העובדה שקנו את העבודות שלהןם וזה נכון, אבל יש משהו חזק אפילו יותר וזו התגובה

עשרה ימים חלומיים ביפו העתיקה עם עשרות מבקרות ומבקרים שהגיעו לראות את תערוכת הפופ-אפ הראשונה של פופאית מקרוב, התעניינו בסיפור היצירה, רכשו עבודות

ב-2020 ציירתי את #חמסה. קלף טאקי כחול שהיה זרוק על המדרכה עורר את תשומת ליבי. התכופפתי, הרמתי וחייכתי. יש כאלה שהיו עוברים לידו

בכל פעם שניגשתי לעבודה הזו המילה שקפצה לי היא ׳מתגלה׳. חודשים שאני חוקרת אותה, מסדרת קו, מוחקת, משנה, מנסה להרגיש מה היא מבקשת

כשלמדתי בבצלאל, ממש בשנה הראשונה, אחד המורים אמר לי שהצבעוניות שלי אמריקאית, לא מתוחכמת, וולגרית ושטוחה. בהתחלה נעלבתי, רק לקח לי כמה שנים

כל הסיפור הזה עם המגב התחיל לפני איזה שנתיים כשרציתי ללכת על החוף אבל גיליתי שנקרעו לי הנעליים.מה עכשיו נעליים?!? קוססומו! אני הולכת