
האם הבית שלנו הוא חפץ? האם הוא עונה לצורך או למודל חלומי מוחפץ שאליו חונכנו? אסופת בתי הצעצוע מתבוננת על מה שאספנו בדרך, על מה שזרקנו ועל מה שבחרנו לשמור. בין קישוטים לחפצים שימושיים, בין אלה שמעניקים ומזכירים פינה חמה, ריח, טעם, צליל, יציבות ובטחון. ההבחנה בין מה שנחשב כאוצר אישי ומה שנחשב אשפה מתבוננת בהגדרה העצמית והחוסן הפנימי דרך היכולת להחזיק ולשחרר, בימים של חוסר יציבות וחוסר ודאות, אובדן הכנסה וצמצום שטחים ירוקים, בין טילים שנופלים, התחייבויות כספיות, פחד לאבד את קורת הגג ואת אשליית המוגנות.
״האם הבית שלי הוא מי שאני? רק כשאיבדנו את הבית, כשמכרנו חלק מהרכוש והחפצים שאהבנו, כששחררנו אחיזה בחומר – רק אז הצלחתי לבנות את הבית הפנימי שלי. האם אנחנו במעבר לתקופה של שחרור מהתחייבויות, של תנועה מתוך השתנות והתחדשות, או מתוך חיפוש קרקע יציבה? ומה ניקח איתנו למסע?״
מתוך קטלוג תערוכת ״חפץ מעבר״.
אוצרות: גלית גאון ותום כהן
המוזיאון לתרבות הפלשתים
אשדוד
2021