הדגל של הדגלים

הדגל של הדגלים הוא סיפור ישראלי – אוסף של רגעים וזכרונות, שבר ותקומה. הדגלים הם אנחנו, האנשים, שבחרנו בהם, שנשאנו אותם בגאווה, שאיבדנו אותם בדרך ולא ויתרנו, הרמנו ונתנו להם סיכוי. לכל אחד מהדגלים הבטחתי שיבוא היום ונעלה גבוה. הבטחתי להם תקווה.

ב-2018 צבעתי את הראש בכחול. מה שהתחיל כהומאז׳ לחגיגות העצמאות ה-70 למדינת ישראל, הפך למסע עצמאות, להגדרת סט ערכים, זהות ושייכות. בשנים האלה העולם שלי נצבע בכחול – חלמתי בכחול, שיחקתי ויצרתי בכחול. הדמעות שלי היו כחולות והצחוק… כולו כחול. אומרים שהכחול מרפא, ועבורי הוא היה התרופה. הוא אפשר לי לעבור ממצב של ייאוש לתקווה, להשתחרר מהפחד אל החופש ומתוך שלום פנימי להקים בתוכי מדינה.

את הדגל הראשון הרמתי בערב יום העצמאות 2018. הלכתי עם הבן הצעיר שלנו לסיבוב במושבה, ראיתי דגלים שנפלו על המדרכה ואנשים שדרכו עליהם ובכלל לא היה להם אכפת. המראה של הדגל שלנו, שהפך לפסולת חד פעמית העציב אותי ולא יכולתי להישאר אדישה. הרמתי אחד ולקחתי איתי. למחרת התחלתי לאסוף דגלים מהשוליים של הכבישים.

מאות דגלים אספתי מהכבישים, המדרכות והכיכרות. דגלים פרומים ושלמים, שחורים ולבנים, וכל דגל שאספתי הרגיש כאילו הושטתי יד למישהו שנשאר מאחור, כל דגל הרגיש כאילו הרמתי את עצמי מהרצפה. 

את כל אחד מהדגלים כיבסתי, יישרתי והבטחתי להם (ולעצמי) שיבוא היום, נזדקף ונעלה בחזרה. אז עוד לא ידעתי.

האקטיביזם התחיל באפריל 2020 כשהתחיל לבעור בי הכאב והחלטתי לקחת אחריות. הבנתי שיש לי מה להגיד ואני רוצה להיות חלק מהמון שקם ליצור סדר ישראלי חדש. חברה תפרה לי דגל מהדגלים שאספתי ואיתם יצאתי אל ההפגנות. 

שנה נופפתי בו בכל הארץ, עלינו להר חיריה והגענו לירושלים עד השער של כנסת ישראל, וכשממשלת השינוי עלתה לשלטון קיפלתי אותו והנחתי בצד. כשהוכרזה הרפורמה המשפטית וערעור יסודות הדמוקרטיה, חזרו ההפגנות ושוב יצאנו לרחובות. 

בשנה הזו הדגל היה איתי בכל ההפגנות. הוא הפך להיות העוגן, הביטחון, התקווה – משהו להישען עליו.

כשדמיינתי והבטחתי לדגלים שנעלה בחזרה אל ראש התורן, שיחקתי עם אמונה פנטסטית. לא היה לי מושג שהדימיון יכול להפוך למציאות, אבל כשהדגל הופיע בפעם הראשונה ב״הארץ״, ואחרי זה שוב ואז שוב, הרגשתי שזה קורה באמת, שההבטחה מתקיימת. הרגשתי שגרירה של תקווה.

הדגל השני, ״לא לשווא״

באפריל 2023, יחד עם יום העצמאות, הזיכרון והמחאה, חזרו הדגלים אל השוליים של הכבישים ושוב יצאתי לאסוף. לדגל של הדגלים הוספתי את ״לא לשווא״, דגל שמוקדש ללוחמי מערכות ישראל ופעולות האיבה. הפעם תפרתי אותה בעצמי, תך ועוד תך בחוט זהב, כמו הקינצוגי היפני בו השבר הוא השלם החדש. 
אחד הדגלים היה פצוע וקרוע, אבל החלטתי לא לוותר עליו. תפרתי אותו וחיברתי לו טלאי של פרח כחול שגזרתי ממפת שולחן ישנה. הפרחים של אותה המפה שימשו אותי ליצירת זר זכרון, ולאט לאט הבנתי שכל החלקים שאני אוספת מתחברים לשלם חדש.

צילומים: ראובן קסטרו ופלאש 90

הדגל השלישי ״עם ישראל חי״ 

ביולי 2023, כשיצאה הצעדה לירושלים הצטרפנו, הדגל ואני. אחינעם ניני הצטלמה איתו ושיתפה ברשתות וביחד צעדנו על כביש מס׳ 1. לאורך השוליים אספנו, 18 דגלים, שגם הם כובסו, גוהצו וחוברו לדגל שלישי חדש. האמנתי בסיכוי.

את הדגל השלישי נשאתי בגאווה במקטע הסופי ובכניסה לירושלים. 

את הדגלים המשכתי ואספתי מהשוליים מהצפון ועד הדרום ואיך שרירי האמונה מתעצבים.

מוצאי ה-7 לאוקטובר, שבת השחורה

ניתקתי את הדגל של הדגלים מהתורן, קיפלתי והנחתי אותו בצד. בכל השבועות מאז המשכתי ואספתי דגלים מהשוליים של הכבישים, וכשהצטברה כמות התיישבתי על המכונה ותפרתי אותם – דגל ועוד דגל פיסה ועוד פיסה.

293 דגלים חיברתי יחד, חלקם תפורים בזוגות, חלקם בשלשות, בחמישיות, חלקם שלמים, חלקם מתפוררים. לא ויתרתי על אף פיסה! לחלק מהדגלים חיברתי פתק עם שמות, סרט צהוב, תפרתי פרחים, טמנתי זרעים, לכל דגל הענקתי את הרגע שלו – אוסף של חיים וזיכרונות.

במרץ 2024 תפרתי את הדגל ה-293 בכנס הקשבה שיזמה שרי ג׳קסון קליין, ובסיום האירוע פתחתי את הדגל של הדגלים ותליתי אותו בפעם הראשונה.

כמעט שש שנים שאני אוספת דגלים מהשוליים של הכבישים, וכשהייאוש מעז לחלחל אני חוזרת אליו, אל הדגל של הדגלים, מזכירה לעצמי שהדגלים שאני אוחזת עלו מהתחתית וזה לקח זמן. שהם ייצוג שלנו, שקמנו אנחנו מהשוליים והקצוות של החברה, הרמנו דגל, מאות אלפי דגלים, הפכנו עם שהתחיל ללכת, שאנחנו הסיכוי, הערכים, השייכות. אני פופאית The strongest believer ואסור לאבד תקווה! 

אחינעם ניני על הבמה בקפלן עם הדגל ביד מול 200,000 (!) אנשים שרה את התקווה

לוחמי 73 למען הדמוקרטיה נושאים את הדגל בשירת התקווה

צילומים: עוזי פורת, יורם גדות, בן כהן, רובי קסטרו, פלאש 90 למאקו, איה צ׳צ׳קס, תומר צ׳צ׳קס, לימור שטייגמן
תפירת הדגל של הדגלים: רוני הרוש קרנץ 

#דגל #דגלישראל #הדגלשלהדגלים #שימושחוזר #ישראל #flag #israel #hope #thestrongesteliever