התקווה, אני מזכירה לעצמי, היא בחירה להסתכל על חצי הכוס המלאה, לראות את הטוב, להיות בתנועה ובעשייה, ולהתמקד בפעולות שיוצרות משמעות. החלטתי שאני חייבת למצוא בתוכי את הכוחות ולצייר את Hope בענק. חייבת את זה לא רק עבור עצמי אלא עבור החברות.ים האהובות שלי שזקוקות לאופטימיות, כוחות ואמונה (ואולי עבור כמה אנשים נחמדים שיפגשו אותה בדרך).
בהרצאות שלי אני מראה את מודל הפעולה שבה נבנה השריר של פופאית – תשוקה ואמונה הם הרוח, ופעולה קטנה שאנחנו עושות ועושים לאורך זמן, יום יום בנחישות והתמדה, יוצרת תוצאת ענק! זה הגשמי. החלטתי לבחון האם זה יעבוד גם הפעם. וזה עבד. פיסה ועוד פיסה, צעד ועוד צעד והצלחתי. הצלחנו!
החלום שלי ש-Hope תהיה סדרת ציורי קיר שאצייר ביחד עם חברות וחברים מקהילות שונות בארץ ובעולם. בכל ציור היא תניף דגל עם הבטחה שמתוך השברים אפשר לקום, לחבר כוחות ולהרכיב שלם חדש, מסר שכולנו זקוקים לו היום יותר מתמיד.
עבודות נוספות שקשורות לדגל ול-Hope:
👈 הדגל של הדגלים
👈 יום העצמאות. הצעצועים הם המילים שלי
👈 התקופה הכחולה
👈 פופאית מרסק צעצועי פלסטיק – אפס פסולת