אמא, אפשר לאסוף צדפים?
בטח!
ונוכל לקחת הביתה?
ברור!
כמה שאני רוצה?
כמה שאת רוצה מתוקה.
זו השיחה ששמעתי כשהלכתי השבוע על החוף, ותכלס, זה קסם!! בעצמי אספתי בחיי עשרות אם לא מאות צדפים ולקחתי הביתה, אלא שלמדתי שהים זקוק להם.
בגלל זה רציתי להגיד לה לא! תאספי אבל בבקשה אל תקחי את הצדפים.
ורציתי לספר לה שגם אני אוהבת צדפים וקונכיות, אבל בחרתי להשאיר אותן על החוף ובמקום זה לאסוף פקקים צבעוניים וככה במקום לקחת מהים – לעזור לו להבריא. אבל אוף! לא אמרתי.
כשהתחלתי עם כל העשייה הסביבתית הבטחתי שלא אטרחן ולא אטיף, ולפעמים המפגש הזה מתעתע – מה הגבול? מתי לעצור ומתי לעצום עיניים ולהמשיך?.
אז הנה, שמה את זה כאן כדי שבפעם הבאה כשתמצאו צדפה הביתה ותרצו לקחת אותה הביתה – אולי תמירו אותה בפקק.