לפני כמה שבועות נפרדתי מהפחד שליווה אותי הרבה שנים. הפחד מלאבד, מלהשאר ללא מקור פרנסה יציב, פחד שהילדים יישברו, שהמשפחה תתפרק, שלא יהיה ומה יגידו. הרוב לא ידעו מה אני חווה, אחרים שידעו לא הבינו על מה אני מדברת ואני העדפתי לקחת כדור וקיוויתי שיעבור וכשזה לא עבר לקחתי עוד אחד.
אבל בעצם השינוי התחיל לפני כמעט שלוש שנים, כשהבנתי שיותר מידי כוחות מפעילים אותי, שיותר מידי אנשים מושכים בחוטים במקום שאני אחזיק במושכות. ברגע אחד של ויכוח פתאום הבנתי שאני בוחרת, ובאותו הרגע ידעתי שהבחירה הזו תשנה את חיי! בהתחלה חשבתי שזו אי ואני לבד, אבל עם הזמן גיליתי שיש לי כמה שותפים:
שהמשפחה שלי היא ההשראה למי שאני. שהם הכוח, העוגן, היצירתיות, התבונה, לפעמים המשענת, המפלט, המקלט. ביניהם אני יכולה לטעות, להתנסות, לנחור בלילה ולהפליץ ביום, כי במקום שבו מותר ואפשר כל אחד ואחת יכולה להרים פילים, קרנפים או ממוטות. לפעמים אנחנו רק צריכים את האחד שיאמין בנו וייתן לנו את הכלים להצליח!
אתן! כי לעמוד על במות ומול קהלים זה פחד. פחד אימים! והייתן שם כל אחת ואחד מכם בשבילי – האמנתן, הקשבתן, צחקתן איתי ובכית. הבנתן אותי והרגשתן (והייתן סלחניות כשלא הייתי מדויקת), ובסוף כל מפגש אתכן יכולתי לגזור עוד חוט מהמריונטה ולהפוך לילדה האמיתית שאני.
האמנות היא השיקוף שלי, הכלי השפה, התזונה, החומר שמזכיר לי שיש תהומות אפלים ואין תקרות זכוכית. האמנות היא כלי הריפוי שאפשר לי להתבונן לתוך עצמי והחוצה, לדבר בלי מילים, לכאוב ולצרוח מאושר!
אז איך קרה שברגע אחד נפרדתי מהפחד?
זה לא קורה ברגע, אבל ברגע אחד נוצרת ההזדמנות לשינוי. אצלי זה קרה לפני כמה שבועות בבוקר אחד אחרי לילה של בכי גדול, אז הבנתי שאולי אאבד משהו אבל בטוח אמצא משהו חדש, שאולי אפרק אבל בטוח שאהיה יצירתית מספיק להרכיב מחדש, שאם הצלחתי מערימה של צעצועים שבורים ודמיון להרים עסק מניב אז תמיד אוכל למצוא או להמציא מקור פרנסה חדש. שלא אכפת לי מה יגידו אלא הפוך – למדתי שהאמת שלי היא כח לשינוי.
באותו בוקר בחרתי להתמסר לפחד. אפילו הענקתי את הפרידה מהפחד לאיה כמתנת יומולדת 18 – לעלות עם מטוס אל מעל העננים, לגעת בשמיים, ולחזור אל הקרקע מגובה 4.5 קמ׳ בצניחה. היא הגשימה את החלום שלה, ואני… הייתי מאושרת, רק חיכיתי לראות נקודה קופצת אל לב השמיים. ברגע ההוא נפרדתי לנצח מהפחד.
ההרצאה ״בגיל 10 הרמתי פיל״ היא הסיפור שלי, ואם אתם סקרנים לשמוע ולהציץ קצת פנימה ולהתבונן אחרת על היומיום ולגלות הזדמנויות קטנות לשינוי – אל תפחדו, אל תהססו, פשוט תזמינו אותי ובטוח אבוא (-: