הדגל של הדגלים – סיפור היצירה

#הדגל_של_הדגלים הוא יצירה אמנותית ישראלית – אוסף של רגעים וזיכרונות, שברים ותקוות – תמונת חזון של החברה הישראלית.

הדגלים הם אנחנו – האנשים שבחרנו בהם, שנשאנו אותם בגאווה, שאיבדנו אותם בדרך, הרמנו ונתנו להם סיכוי. לכל אחד מהדגלים הבטחתי שיבוא היום ונעלה גבוה. הבטחתי להם תקווה.

דגלים שנאספו משולי הכבישים מאז 2018, חוברו אל ״הדגל של הדגלים״
1

ינואר 2018 | אני דגל

ב-2018 מדינת ישראל חגגה יום הולדת 70. צבעתי את הראש בכחול והכרזתי שאני דגל.

מה שהתחיל כהומאז' לחגיגות המדינה, הפך למסע עצמאות, להגדרת סט ערכים, זהות ושייכות. בשנים האלה החיים והיצירה שלי נצבעו בכחול – חלמתי בכחול, שיחקתי ויצרתי בכחול. הדמעות שלי היו כחולות והצחוק… כולו כחול.

אומרים שהכחול מרפא, ועבורי הוא היה התרופה. הוא אפשר לי לעבור ממצב של ייאוש לתקווה, להשתחרר מהפחד אל החופש ומתוך שלום פנימי להקים בתוכי מדינה.

אפריל 2018 | הדגל הראשון

את הדגל הראשון הרמתי בערב יום העצמאות 2018. הלכתי עם הבן הצעיר שלנו לסיבוב במושבה, ראיתי דגלים שנפלו על המדרכה וילדים שדרכו עליהם. המראה של הדגל שלנו, שהפך לפסולת חד-פעמית, העציב אותי ולא יכולתי להישאר אדישה. הרמתי שלושה ולקחתי איתי. למחרת התחלתי לאסוף דגלים משולי הכבישים.

מאות דגלים אספתי מהכבישים, המדרכות והכיכרות. דגלים פרומים ושלמים, שחורים ולבנים. כל דגל שאספתי הרגיש כאילו הושטתי יד למישהו שנשאר מאחור. כל דגל הרגיש כאילו הרמתי את עצמי מהרצפה. את הדגלים כיבסתי, יישרתי והבטחתי להם – ולעצמי – שיבוא היום, נזדקף ונעלה בחזרה גבוה.

מעל 800 דגלים נאספו משולי הכבישים – פרומים ושלמים. ראיתי בהם אובדן ערכים, פגיעות ואנושיות. הרמתי אותם מהתחתיות, פתחי ניקוז, פחי אשפה ורגבי עפר. המוני דגלים שהפכו לפסולת.

2018-2025 | אכפתיות והבטחה
כל דגל שהרמתי הרגיש כאילו כאילו הושטתי יד למישהו שנשאר מאחור, כאילו הרמתי פיסה מעצמי מהרצפה. 

את הדגלים כיבסתי, ניקיתי והבטחתי להם ולעצמי, שיבוא היום ונעלה גבוה.

אפריל 2020 | "הדגל של הדגלים"

באפריל 2020 חברה תפרה 30 מהדגלים שאספתי לדגל אחד, שקראתי לו #הדגל_של_הדגלים. כמה שבועות מאוחר יותר הנפתי אותו בפעם הראשונה. אנשים שראו אותו התפעלו מהגודל ושאלו שאלות, וככה התחלתי לספר עליו ולהעביר מסר של סיכוי ותקווה.

הסתובבתי עם הדגל בכל הארץ – מצפון עד דרום, בירושלים, בתל אביב, בפסגת הר חירייה, על שרידי האקוודוקט בקיסריה, קדש ברנע, בחדר של שמעון פרס. בכל פעם שהנפתי אותו הרגשתי שהוא עוגן להישען עליו – מחזיק אותי שלא אפול.

כשדמיינתי והבטחתי לדגלים שנעלה בחזרה גבוה, שיחקתי עם אמונה פנטסטית. דמיינתי שהתקווה אפשרית ופעלתי כדי לספר וליצור מציאות טובה יותר.

חלק מהדגלים תפרתי במכונה וחלק ידנית בחוטי זהב – כמו בקינצוגי היפני, שבו השבר הופך לחלק מהשלם החדש. כשאחד הדגלים היה פצוע וקרוע, בחרתי לא לוותר עליו –  קיפלתי אותו כך שיהיה חזק מספיק או תפרתי וחיברתי לו טלאי של פרח כחול שגזרתי ממפת שולחן ישנה. לא ויתרתי על אף אחד.

 

כשדמיינתי והבטחתי לדגלים שנעלה גבו –  שיחקתי עם אמונה פנטסטית. דמיינתי מציאות אפשרית טובה יותר, ופעלתי כדי ליצור אותה.

2023 | חוגגת תקווה
שלוש שנים נופפתי בו בכל הארץ. האמנתי בדגל, האמנתי בסיפור, האמנתי בסיכוי ובאנשים שיוצרים שינוי. חגגתי תקווה.

7 באוקטובר | הכל נשבר
ניתקתי את התורן והנחתי את הדגל בצד. 

עד השבעה באוקטובר

במשך שנים אספתי דגלים מכל הארץ ונשאתי את #הדגל_של_הדגלים זקופה וגאה.

עד השבעה באוקטובר, שאז הכול נשבר. ניתקתי את הדגל של הדגלים מהתורן, קיפלתי והנחתי אותו בצד. אבל דווקא אז, בעקבות ביקור אצל חברה שבתה מאיה ביטון ובן זוגה אלירן מזרחי נרצחו בנובה, התחלתי לאסוף דגלים ביתר שאת. באובססיביות. כל דגל שהרמתי הרגיש כאילו אני מרימה נשמה של מישהו שנשבר.

מאות דגלים חיברתי יחד – חלקם בזוגות, חלקם בשלשות ובחמישיות, חלקם שלמים וחלקם מתפוררים. לחלק חיברתי פתק עם שמות, סרט צהוב, תפרתי פרחים, טמנתי זרעים. לכל דגל הענקתי את הרגע שלו – מחווה וצוואה לחיים שאבדו. זו היתה פעולת הריפוי הריפוי שלי – איחוי של מה שנשבר ונקרע.

אפריל 2024 | תופרת דגלים
במשך חודשים אספתי וחיברתי אליו מאות דגלים שהפכו להנצחה וצוואה – לפעול לאור אלה שאינם. בפעולה שיצרתי מצאתי משמעות. מצאתי ריפוי.

הגדלתי והוספתי עשרות דגלים שהפכו למאות. עשיתי את ז בשקט שלי, בהתמדה, מסוררה לדגל והכי טוב שיכולה. לא היתה לי מטרה ולא ידעתי לאן המסע הזה יוביל אותי.

חלק מהדגלים תפרתי במכונה וחלק ידנית בחוטי זהב (כמו הקינצוגי היפני בו השבר  מסמל את השלם החדש). 

כשאחד הדגלים היה פצוע וקרוע, בחרתי לא לוותר עליו. תפרתי אותו וחיברתי לו טלאי של פרח כחול שגזרתי ממפת שולחן ישנה.
פרחי הבד שעל הדגל מתכתבים עם ״הזר״ – סדרת עבודות אמנות שיצרתי לזכר חללי מערכות ישראל. 

מרץ 2024 | מתחברת לחזון ולרוח
הדגל גדל והתעצם והרגשתי שזמן לספר את הסיפור שלו. חשבתי שאם אני זקוקה לתקווה – בטח יש עוד המונים שזקוקים כמוני. נסעתי לשדה בוקר ומעל חלקת הקבר של בן גוריון, פתחתי אותו וביקשתי להתחבר לחזון ולרוח – לדמיין ולהאמין שנצליח לקום מהשברים. שעם השיער הכחול והניצוץ בעיניים אני יכולה לעורר באנשים תקווה. צריך אותי!

יולי 2024 | מ"אני" ל"אנחנו"
הגיע הזמן לצאת לדרך עם #פרויקט_הדגל – לספר את הסיפור של ״הדגל של הדגלים״ – ולשתף במודל מעשי ולהראות איך יוצרים תקווה.

הזמנתי חברות ומשפחה להרים איתי את הדגל בפעם הראשונה במטרה: להראות איך בפעולות קטנות ומשמעותיות, במעט משאבים, באמונה שצריך להחזיק חזק וביעדים שמתגלים תוך כדי תנועה – כולנו יכולות ויכולים ליצור תקווה.

את הברכה לדרך ביקשתי מהחמות שלי רינה צ׳צ׳קס אקסלברד, שורדת שואה, אישה השראה שמתעוררת בכל בוקר עם חיוך ותקווה בלב. פרמנו את סרט הצהוב בקריאה להשבת החטופים ופתחנו את הדגל.

אוטקובר 2024 | פתיחת והרמת הדגל הראשונה 

מעל 700 דגלים חיברתי יחד, חלקם תפורים בזוגות, חלקם בשלשות… לא ויתרתי על אף אחד!
את אוסף השברים והתקוות חיברתי לשלם חדש ובו לכולם יש מקום.

ביום הזכרון 2024 הוזמנתי להשתתף באירוע ״רצים לזכרם״ בפרדס חנה-כרכור, להנצחת לוחמי ולוחמות צה״ל וכוחות הביטחון. האירוע יצא לדרך מרחבת המועצה, ורגע לפני שהרצים יצאו לדרך, פתחנו את הדגל.

שם, במקום שבו 7 שנים קודם אספתי את שלושת הדגלים הראשונים והבטחתי להם שנעלה גבוהה. הרגע הזה היה גבוה ועצום מכל מה שיכולתי לדמיין בהבנה שדימיון יוצר מציאות.

יולי 2024 | פרויקט הדגל

ביולי 2024 יצאתי עם ״פרויקט הדגל – למסע ברחבי הארץ עם "הדגל של הדגלים". פגשתי קהילות מגוונות – א.נשים עם דעות, אמונות וסיפורים שונים, שהצליחו למצוא בדגל נקודת חיבור משותפת. פגשתי ילדים ובני נוער, משפחות, אנשי חינוך, חיילים ומילואימניקים, משפחות שכולות, פצועים בגוף ובנפש ומתמודדי פוסט-טראומה. פגשתי את הכאבים העמוקים ביותר של החברה הישראלית.

לאורך הדרך נוספו ליצירה עוד ועוד דגלים, והיום היא מורכבת מיותר מ-700 דגלי ישראל. כל אחד מהם נושא סיפור, זיכרון, כאב, געגוע או תקווה.

בתוך המפגשים האלה התחדד לי שהדגל הוא כלי – לא המטרה. מסמל לאומי מרוחק הוא הפך לאובייקט רגשי, אישי. הוא מאפשר לנו לדבר על ערכים, משמעות, זהות, שייכות, בחירה, אחריות ותקווה, דרך משהו מוחשי שעובר לידיים שלנו. הבנה שהדגלים הם אנחנו – הערכים, האמונות, השברים, התקוות והעתיד המשותף של כולנו.

פרויקט הדגל עוסק קודם כל בא.נשים – באנושיות, בחיבור וביכולת שלנו לפגוש זה את זה גם מתוך כאב, שבר ושונות.

מה שהתחיל במסע אישי הפך למסע משותף. אנחנו אלה שיוצרים את המציאות. אנחנו, שבפעולות שלנו, באמונה בדרך, בנחישות ובהתמדה – יוצרים את התקווה.

7 באוקטובר 2025 | הרמנו את הדגל בשדות רעים
בטקס שיזמו ״אחים לנשק״ השתתפו משפחות חללי צה״ל וכוחות הביטחון, קרובי משפחות נרצחים, אזרחיות ואזרחים ובהשתתפות נבחרת ישראל ברכיבת אפניים.

7 באוקטובר | בטקס המרכזי בשדרות 
הטקס התקיים במעמד תושבי ותושבות העיר, משפחות נרצחי ונפגעי הטבח, נשיא המדינה וראש העיר, כשעל חורבות תחנת המשטרה הרימו חניכי תנועות הנוער את הדגל

דצמבר 2025 | הרמנו את הדגל עם מאות עובדי רשות שדות התעופה, בסיום שני ימי סיור בעוטף

מהיצירה לפרויקט הדגל

"הדגל של הדגלים" הפך למודל ליצירת תקווה – כלי אמנותי בלתי אמצעי לחיבור בין א.נשים וקהילות דרך זיכרון, שייכות, אחריות ועשייה משותפת.

מתוך היצירה נולד ״פרויקט הדגל – א.נשים מחברי ישראל״, שמזמין היום בתי ספר וקהילות ליצור את "הדגל של הדגלים" שלהם ולהפוך את אותו מעשה אנושי פשוט לפעולה וליוזמה משותפת.

אני מאמינה שכשאנחנו נותנים סיכוי לדגל – אנחנו נותנים סיכוי לעצמנו.

להיכרות עם פרויקט הדגל.

בתקשורת:

סרטון על הדגל של הדגלים לצורך הסברה ישראלית |  מאיה בנטוויץ עבור הדוברות האזרחית | נובמבר 2024

#פרויקט_הדגל הוא יוזמת הנצחה ותקווה.
מוקדש לזכרם ולאורם של אלפי הצעירות והצעירים, אזרחיות ואזרחי המדינה, לוחמי ולוחמות צה״ל וכוחות הביטחון. מותם יהיה אור ומצפן לעשיית טוב, לחיבורים אמיצים ולתקווה בישראל.

#הדגל_של_הדגלים מוקדש לזכרם ולאורם של מאיה ביטון ואלירן מזרחי, נעם שלום, בר תומר, אורי קולר, ינון תמיר, מתן אברג׳יל, ניצן שסלר, שחר פרידמן, נעם אברמוביץ, גיא ויעל אדמוני, סיון אלקבץ, נאור חסידים, ליבנת, אביב, רותם, יונתן ויפתח קוץ, דניאל וולדמן ונעם שי. לזכר חללי העדה הדרוזית בירכא, אלעד קציר, חנה קציר, דגל 446 לזכרו של אלון שימריז, אוהד כהן (בודי), יהודה גטו, גיא בן הרוש, שירי ביבס, כפיר ביבס, אריאל ביבס, ענבר היימן, יואב אגמון, אגם נעים, 12 הילדים שנהרגו מפגיעת טיל חזבאללה במג׳דל שאמס – ג'ון ודיע אבראהים, חאזם אכרם אבו סאלח, אמיר רביע אבו סאלח, יזן נאיף אבו סאלח, פג'ר ליית' אבו סאלח, איזל נשאת איוב ואלמא איימן פח'ר א-דין, ויניס אדהם א-ספדי, נאזם פאח'ר סעב, מילאר מועדאד א-שעאר ונאג'י טאהר אל-חלבי, ג'יפארא אבראהים. עמירם קופר, ניב תל צור, הרש גולדברג פולין, כרמל גת, אורי דנינו, אלמוג סרוסי, עדן ירושלמי, אלכס לובנוב, ריף הרוש, פאטמה אבו עראר, גיא בזק, אריאל טופז, עודד ליפשיץ, אל״מ איחסן דקסה, אמיר גלילוב, רותם דושי, אור, שלום ועמית מן. לזכרם של ירון אורי שי, בר כלף, אור מזרחי, רועי ברקת, הדר קמה, ניר בנימין, עומר וולף, עדן נימרי שנלחמה בציפורניים והגנה על החיילות שלה, סרן יוסף אשרף שלא עמד בכאב, רס״ן דוד מאיר, לזכרו של שגיא גולן, לזכר תושבי וגיבורי שדרות, רס״ב אדיר שלמה, לצוות פרץ – סרן דניאל פרץ, איתי חן, תומר ליבוביץ, ולאורו הגדול של מתן אנגרסט שזכה בחיים חדשים. דגל הוקדש לזכרו של הדר גולדין, שגיא עידן ולזכרו של תומר שפירר.דגל הוקדש לזכר חיילי מג״ב, לרב סמל בכיר אמיר חורי, לזכרם של נרצחי הטבח בסידני אוסטרליה, לזכרם של עובדי רשות שדות התעופה שנפלו במלחמה, ולזכרן של בנות העובדים שנרצחו בנובה. ליעל לייבושור, דגל בקריאה להשבתו של רן גאוילי מגן עלומים, יהודית וייס. לזכרו ולאורו של איברהים חרובה גשש מהעדה הבדואית, סאל מ׳ קצין הגששים הבדואי של אוגדת עזה.דגלים הוקדשו לזכרם של עמית פרידמן, נעמה בוני, שאול גרינגליק, יאיר אביטל, נתן רוזנפלד, תמיר נמרודי, אומרי חי בן משה, עמית בונצל, עידן רז, אריאל בן משה, אופיר צרפתי, אוראל שלום אלון, יהונתן חג׳בי, רון אפרימי. שי ארווס. דגלים 646 ו-647 לזכרם ולאורם של סבתא וסבא שלי, רחל ודוד שלזינגר. דגל 654 לזכרו ולאורו של עמירם פרידמן, בן שפיים שנפל במלחמת יום כיפור. לזכרו של בנימין ימנו זלקה. סרן הדר קמה. לזכרה ולאורה של עדי אודיה ברוך שנפלה בשדרות. לזכרה ולאורה של רנין אל עביד מרמלה, שנרצחה ע״י בעלה. לזכרו ולאורו של אלכס דנציג, איש של הסטוריה וחינוך. עידו ברוך, מוטי שמיר ולזכרה של רתם ינאי.
יהי זכרם ואורם אור ומצפן לעולמים.במשאלה לריפוי למתמודדי פוסט טראומה ולנשותיהם ולנשות המילואימניקים. לירדן ביבס בתקווה שיהיו לו חיים מלאי משמעות ואור, לרומי ואמילי ודורון ונעמה ודניאלה שחזרו הביתה. לאימהות בחזית, לבונות קהילה שווה, ליעל גורביץ על חיבוק קהילת העוטף, לשרון רן שגב על הבית שהקימה בתוכה, לטאיסיה זומולצקי, לאחים לנשק, הרבעון רביעי, לאנשי נווה אטיב נפלאים, ולחזרתם הביתה של אלון אהל, מתן צנגאוקר, דרור אור וכל החטופים. שני דגלים לפגיעות ואהבה לארבל יהוד ואריאל קוניו, חופש לא׳ מהמעון לנשים יוצאות מעגל האלימות, לשי גולדן על האומץ, לאסף רפפורט ולחיי תקשורת חופשית 💙 דגל 644 לתושבי קו העימות 💙 דגל 682 מוקדש לשיר בן יוסף, קצינה, מתמודדת פוסט טראומה 💙 לרפואה שלמה לאביאל ועמיחי שינדלר מכרם שלום 💙 דגל של תקווה למורות לאמנות של משרד החינוך שבוחרות לפעול למען המדינה האהובה שלנו.  💙 לרינה החמות שלי על האמונה בסיכוי 💙 לשלומם של החיילים והחיילות שלנו 💙 עבור הקהילה הישראלית שקלטה פליטים מאוקראינה ונתנה להם הזדמנות לבית חדש 💙 להחלמתו המלאה של שיר גבעתי 💙 למיקי שהסכים להתבונן אחרת על דגל שבור 💙 לילדי בתי הספר הנפלאים ממחוז מרכז שאספו דגלים, שטפו, תפרו, חיברו והרימו אותם ביחד – אתם תקווה 💙 לזכרה של בת חן שחק שנרצחה בפיגוע בדיזינגוף סנטר ב-1996💙 לתלמידי מעלות ומג׳דל שאמס בתכנית ״סיסמא״, ולהתאחדות לכדורגל שמטפחת דו קיום בחברה הישראלית 💙 לאיתמר ולאליאב שפצעו בלבנון ונמצאים בשיקום בשיבא 💙 לאילן אחיה פרץ – שיהיה שקט בליבך 💙 ליאור זיו, צלם דו״צ שנפל בעזה ב-2003 💙 לזכרו של יונתן גוטין עם העיניים היפות והטובות שלחם בבארי 💙  לזכרו של הוד (הודי) שרייבמן 💙 תקווה ודגל אהבה מוקדש לילדי הגנים ברמלה ובבאר יעקב 💙 פרח הוקדש לאוריאל גוטה בהטון מכרמיאל, לוחם צה״ל ששם קץ לחייו.

דגל הוקדש ע״י עדי טל כהן:
לחברות והחברים השכולים של חיילי וחיילות צה״ל, אלה שאיבדו את היקר להןם מכל ונשארו עם חור בלב בצורה שלו ועדיין בחרו להמשיך ולחיות ולהתחיל מחדש ולרקום סיפור חדש בחוט זהב. לזכרו של בן זוגי הגיבבור שאבד לי בשמירה על הבית שלנו – סר״ן טל ברדוגו ז״ל. לקשת קסרוטי כלפה שנרצח בנובה, ואת המסר שהאיר – ״למה להנות לבד אם אפשר להנות ביחד״.

דגלים הוקדשו לזכרן של טל מזור, שרית כוכב חביב, חברות אהובות. לזכרם של דוד טרטקובר והנס פלדה.

עבודות נוספות שקשורות לדגל:

צילומים: עוזי פורת, בן כהן, עפרה רון-מזור, שרון מס, איה צ׳צ׳קס, תומר צ׳צ׳קס, לימור שטייגמן, אריאל בבה, דקלה מעודה.
צילומי רחפן: שרית קרופקה וינגרטן, רעי אש.
תפירת הדגל של הדגלים: רוני הרוש קרנץ 

#דגל #דגלישראל #הדגלשלהדגלים #תקווה #הרצא #השראה #שימושחוזר #ישראל #flag #israel #hope #thestrongesteliever