החיבור שלי אל הצעצועים התחיל בשנת 95׳ קצת אחרי שראיתי את הסרט Toy Story בפעם הראשונה, בשבוע שבו הוא עלה לאקרנים בניו יורק. ראיתי ונשמטה לי הלסת. הרגשתי איך באותו הרגע השתנו חיי – כל מה שחשבתי והבנתי ודמיינתי קיבל תפנית מהרגע שבו נגלו לי החיים הסודיים של הצעצועים. מאותו הרגע האמנתי שלצעצועים יש נשמה וחיים, יכולתי לראות ולהבין לעומק את המשמעות של חיבור רגשי ואחריות יחד עם מנעד רגשות כמו קנאה, כאב, שבר, פחד וגעגוע.
התאהבתי.
כבר באותו היום רכשתי את הספר הראשון על המייקינג אוף של הסרט, אבל עוד לא הבנתי לאן המסע הזה ייקח אותי.
את הסרט טוי סטורי ראיתי מאות פעמים, השיר של רנדי ניומן ליווה אותנו בחתונה, הילדים גדלו עליו ואוסף הבובות פזור על כל מדף בבית. הם נכנסו לי לנשמה.
כשסיימתי את הלימודים בבצלאל עשיתי קורס להמצאת צעצועים, שהוביל לחיבורים ויצירות אקספרימנטליות, שבבעקבות זה יצאה כתבה בעיתון, סדרת עבודות במוזיאון תל אביב ובמוזיאון ישראל בירושלים.
חיבור מקרי בין מראה ישנה שהיתה בדרך לפח ושקית צעצועים שהונחה ליד הדלת, הוביל אותי לבחירה לחבר אותם ביחד במקום לזרוק את שניהם לפח. ככה יצרתי את מראת הצעצועים הראשונה.
כשפתחתי את הסטודיו כמה שנים אחרי, היה לי ברור שאני רוצה לשתף בחוויה המופלאה, וככה המצאתי את הסדנה הראשונה לעיצוב מראת צעצועים.
הסדנה הראשונה היתה אצל אחותי והיתה כל כך נהדרת.
אחריה הזמינו עוד אחד ועוד אחת. סדנה הובילה לסדנה, ולכל פעילות כזו נזקקתי לצעצועים, אז אספתי.
לאורך השנים הנחיתי מאות סדנאות לעיצוב מראות צעצועים, סדנאות לאלתור והמצאה, ואספתי מאות אלפי צעצועים שהפכו לחומר גלם זמין, צבעוני ועשיר, כזה שמזמן חוויית ילדות, דימיון והצלחה ובחינם!
פגשתי אלפי נשים, נערות, אנשי חינוך, טיפול, קראייטיב, מדענים, פיתוח… הנגשתי ערכים של דימיון, ילדות, הזדמנויות ומשחקיות, מסוגלות ויצירה חופשית. תרמתי צעצועים למעונות ילדים, פעילויות לנשים בסיכון, הנצחה בצעצועים וחפצים עם משפחות שכולות ואפילו תרמתי צעצועים לפארק הקופים בבן שמן. בכל פעם גיליתי שהצעצועים הם חומר גלם בלתי אמצעי, שכולןם יודעות.ים להשתמש בהם ולכן ההצלחה אבסולוטית!
ולצד הסדנאות חגגתי ויצרתי את האמנות שלי בצעצועים – פרקתי, חיברתי והרכבתי לשלם חדש.
ב-2018 יזמתי, אצרתי והצגתי את תערוכת האמנות 👈 צעצועיזם בחולון, שבה הצעצועים הוצגו ככלי שפתי, רגשי ולאו דווקא ילדי באופן המוכר לנו.
בתערוכה הצגתי את המיצב ׳טויס אר אס׳, שאפשר למבקרים לקחת חלק אקטיבי ביצירה, ומתוך התהליך של התכופפות, בחירה, איסוף וחיבור הצעצוע לקיר השלם, להתבונן על הצעצועים שאנחנו קונים וזורקים ולהשפיע מעט את תודעת הצריכה.
במקביל לפתיחת התערוכה קרסנו כלכלית, אלא שדווקא אובדן החומר אפשר לי להתבונן אחרת על החומרים והחפצים בחיי ולחפש ערך ומשמעות חדשה.
ובתוך ה״אין״ וכדי לייצר וודאות ומשהו להאחז בו, אספתי צעצועים. אספתי אותם באובססיה! אספתי כל כך הרבה עד שלא נשאר לי מקום.
וכשלא היה לי מקום העברתי את הצעצועים למשפחות אומנה.
אספתי ואספתי עד שטבעתי בפלסטיק וצעצועים!
בסוף דצמבר 2018 התהפכו החיים שלי, כשהחלטתי שאת כל מה שיצרתי עם הצעצועים השבורים אני הופכת לסיפור של קיימות וסביבה.
👈 לכתבה של לינוי בר גפן בכאן 11: המחיר היקר של הצעצועים השבורים
בשנים מאז פיתחתי והמצאתי, שיתפתי וקידמתי עשרות פעילויות במטרה להעביר את המסר ולרתום א.נשים לשינוי. עשיתי את זה בהרצאות, בסדנאות, ברשתות החברתיות, במיזם האמנותי באירוע TEDxJaffa בו עיצבנו מראת צעצועים ענקית, עם פסל הכדור ים בתל אביב, עם עמותת רוח טובה ודיסני ישראל, ובתוך ארגונים ענקיים שהזמינו אותי לעשות פרוייקטים של מהפכות ירוקות.
פיתחתי שני מיזמים מטריפים –״פרוייקט הצעצועים השבורים״ – לאיסוף מיון והמצאה בצעצועים, ואת התכנית למידה בצעצועים שאושרה ע״י משרד החינוך (שני המיזמים הוקפאו בגלל הקורונה וקושי בגיוס תקציב) וכמובן את 👈 פסל הכדור ים שהוצב ב-2022 בפעם השניה בתל אביב והיה חלק מקמפיין לאפס חד פעמי ופלסטיק בחופים.
בסוף 2022, בעקבות שתי שקיות ענקיות מלאות בצעצועים, שהיו מפוזרות על המדרכה בתל אביב, חזרתי לאסוף ולהנחות סדנאות לשימוש חוזר בצעצועים. במרץ 2023 אושר בפעם הראשונה המיזם לאיסוף מיון והשמשת צעצועים עם תלמידי בית הספר למשחוק בתמיכת עיריית חדרה, במסגרתו נפתח מערכי שיעור ללמידה בצעצועים.
סדנת צעצועים עם עובדי היחידה לקיימות ואיכות הסביבה בעיריית תל אביב.
סדנת צעצועים עם עובדות רפאל.
עיצוב מראת צעצועים משותפת שיצרו הנשים ברמת הנדיב.
המפגש המחודש עם הצעצועים הניע אותי לחבר מחדש את כל הערכים, היצירה, הניסיון, הידע והתשוקה לסדנאות ולמיזם חדש במטרה להשפיע על אחריות סביבתית וצמצום צריכה, לכן:
אל תזרקו צעצועים! בבקשה אל תזרקו צעצועים של קינדר, מכוניות, פקקים של טושים, חרוזים צבעוניים וקוביות משחק, חלקים של לגו ופליימוביל גם כשהם שבורים כי אני אוספת אותם ומשתמשת בהם בסדנאות ובפרוייקטים סביבתיים.
צילומים: אור קפלן, רן יחזקאל, דנה ישראלי, יונתן הוניג, אריק סולטן