במשך חודשים תפרנו את הפעילות – מסע ישראלי, שבחלקים ממנה גם אני מצטרפת – מפגש פתיחה שייתן להם תקווה לדרך, משימה יומית – HOPE of the day שכלל בלוג מסע ואיסוף חפצים מהדרך. את החפצים תכננו לחבר ליצירה אמנותית משותפת, שאותה ייקחו הביתה, תזכורת לחיבור לישראל.
התחלנו ב ANU – Museum of the Jewish People עם מפגש השראה על כחול ותקווה, שבסופו הרמנו את הדגל של הדגלים. הם קיבלו את המשימה ויצאו לדרך.
ארבעה ימים הם טיילו, פגשו אנשים, הגיעו למקומות הכי יפים בארץ ואז טילים. הכל השתבש. את שארית הביקור הם עשו באכסניה בירושלים.
לא יכולתי לסרב. לקחתי אוטו, העמסתי ציוד ויצאתי לדרך – ארבע אותיות וארגזים מלאים בצעצועים וחפצים שבורים עם המסר: לקחת את מה שנשבר ולהרכיב שלם חדש.
מכיוון שזה לא היה היום האחרון, ולפניהם המתנה לטיסה ומרחב אווירי סגור, הבאתי חומרים לסדנה נוספת שיוכלו לעשות עצמאית – הכנת חולצות עם המסר HOPE, ואלופים שהם – עשו!
