מאמי הזה, חתיכת כלב! 17 וחצי שנים שהפכו לשיעור בנחישות והתמדה.
בגיל חצי שנה הוא נדרס בפעם הראשונה. ניתוח ברמב״ם, אשפוז של חודשיים פלוס פלטינות בשתי הרגליים. מאז הוא נדרס עוד 10 פעמים!! (לפחות). לא משנה ששמנו גדרות, סגרנו שערים, עברנו אילוף, קשרנו ברצועה.. איכשהו הוא מצא את הדרך לחמוק ורץ אל מכוניות נוסעות, לפעמים הוא לא הצליח לתפוס את הגלגל ולפעמים קצת פחות.
פעם גם אנחנו דרסנו אותו וזה ממש ממש לא היה בכוונה. הוא חמק מהחצר, רץ אחרינו בכביש, ובגלל שפחדתי שהוא יידרס, עצרנו, העליתי אותו לעגלה של הנגרר, הושבתי אותו על הברכיים והחזקתי חזק חזק את הקולר, אלא שפתאום העגלה קפצה והיה כזה מן ׳האו׳. אין לי מושג איך זה קרה. חזרנו למחרת עם רגל שבורה וחבושה. ״הסיכוי שלו ללכת שוב על שתי רגליים הוא קלוש״, ליאור וטרינר אמר, ואיך שהגענו הביתה כשהוא עוד כולו מטושטש, פתחתי את הדלת של האוטו ובאוטומט הוא רץ לכביש וכמעט נדרס 🙄.
הוא נלעס ע״י כלבים, נלכד ע״י לוכדים, כמעט טבע בנחל וכמעט נטרף ע״י תרנגולת. לפני ארבע שנים כבר היה לנו תור להרדמה כשתולעת הפארקים כמעט הכניעה אותו אבל כמו עוף החול הוא החלים וחזר לחיים.
🇮🇱
אוטוטו 26 שבועות של מחאה. יש כאלה שהתעייפו, שנשברו בדרך, כאלה שוויתרו וכאלה שבכלל לא קמו, אלא שאנחנו בימים קריטיים שיכריעו את עתיד המדינה שלנו וצריך אתכןם: דגל בהפגנות, שיתופים של פוסטים מקבוצות המאבק והגדלת מעגל המחאה… כל דבר! זו התנועה הכי יפה ומשמעותית שקמה בישראל.
כשאני מסתכלת על מאמי אני יודעת שאם הוא כזה נחוש, אז גם אני יכולה!