את Toy story ראיתי בניו יורק ב-95 בשבוע הראשון שבו הוא עלה לאקרנים. ראיתי ונשמטה לי הלסת – מהסצינה הראשונה, האנימציה, רנדי ניומן עם יו׳בגוט א-פרינד אין מי, הפרטים, החדשנות, התסריט המבריק, האנושי, תתי המסרים והאינטריגות… הכל כולל הכל פלוס הבנה שסיד, הילד שנתפס בסרט כילד רע, הוא בסך הכל ילד יצירתי ונועז, אלא שהחיים יצרו לו מציאות שורדת אלימה ו״רעה״.
טוי סטורי ליווה אותי מאז – מרצ׳נדייז ובובות שקניתי לפני ואחרי שנולדו הילדים, שיר החתונה שלנו, היצירה בקיים שבעקבות הסרט עוצבה לשפה של צעצועים.
מאות פעמים ראיתי את הסרט הראשון ובעקבותיו את האחרים. וודי ובאזז יחד עם פוטטו הד, סלינקי, רקס וכו׳ הפכו להיות החברים הכי טובים.
היצירות הראשונות בצעצועים היו מיד אחרי שחזרתי מהלימודים בניו יורק, כשהמסה העיקרית שאספתי היתה רק עשור, כשהשיא היה ב-2018, אז יזמתי, אצרתי והצגתי את תערוכת ׳צעצועיזם׳ בחולון.
וודי ובאזז מלווים אותי מאז ולאורך כל הדרך, הם הפכו להיות החברים, השותפים, העוגן, המשענת, השיקוף, המפלט והמקלט.
הנה כמה:
ייאוש
אקריליק על קרטון
100 : 140 ס״מ
2022
באזז
אסמבלאז׳
גובה: 20 ס״מ
2019
Friends
אקריליק על עץ
110 : 160 ס״מ
2014
אנדי. וורהול
הדפס רשת
50 : 50 ס״מ
2018
כשיצא הסרט Toy Story 4 הצטרפתי אל דיסני ישראל ועמותת רוח טובה למיזם איסוף צעצועים משומשים 👈 זו הכתבה.
#buzzlightyear #buzz #toystory #pixar #toys #inspiratin