קיץ 2014 | זמן מלחמה בעזה. בנייד הבהב מבזק חדשות: ״ארסנל נשק נתפס על ספינה בלב ים״. אני רואה את התמונה – שורות שורות של נשקים ותחמושת. כיביתי את הנייד, פתחתי את הדימיון וחשבתי, שמעניין איך יראה מצבור הנשק שלי. זה היה הרגע שבו התחלתי לאסוף.
העבודה ״אוסף האקדחים״ היא ביקורת על תרבות השפע, על תפקיד המעצב, על אחריות הורית ותעשיית המשחקים. על הטמעת מסרים מינקות, לכל גיל, מגדר ובכל צורה, שכלי נשק זה צעצוע. שלהרוג, גם ב״כאילו״, זה משחק לגיטימי.
את הטריפטיכון ״אוסף האקדחים״ יצרתי לפני כמה שנים בהשראת מבצ צוק איתן – ארסנל נשק על ספינה בלב ים, תמונה בחדשות וגוש מר שנתקע בגרון.
כשהתחלתי לאסוף אותם, הייתי סקרנית לגלות איך ייראה אוסף אקדחי הצעצוע שלי, אלא שתוך כדי הבנתי את המניפולציה – את הפיתוי של הכלי ההרסני, שמחנך לפגיעה ולנרמול תרבות הלחימה מילדות.
״צעצועיזם״ | בית מאירוב חולון, 2018
״סף הודאות״ | האנגר הקונטיינר במנשה | אוצרת: עינת אובריין
צילומים: רן יחזקאל