פופאית – הסיפור המלא

מרץ 2022 | פופאית בלאישה וב-YNET

כסף אף פעם לא היה המנוע שלי, התשוקה או הערך שהוביל אותי בעשייה. הייתי זקוקה לו כדי להגשים חלומות ולכן התפשרתי על המספרים כשהעיקר היה להצליח. היו שנים שהרווחתי סכומים ממש יפים וגם הרגשתי ראויה לכסף הזה, אבל בכנות, זה קרה כי היתה לי הזדמנות להתמקח.על הכסף כתבתי ודיברתי בעיקר אחרי שאיבדנו אותו. היה לי חשוב לשתף כי כנראה הייתי צריכה, כי הבנתי שכשאני שמה את הקושי והפגיעות על השולחן – אף אחד לא יוכל לרכל או לפגוע בי. יצא שככל ששיתפתי יותר הבנתי שהחוויה שלי יוצרת ערך גם עבור אחרות.

הטוויסט קרה לפני כמה שנים, בשבועות הכי קשים שלא היה לנו כסף. הלכתי לסטודיו, התיישבתי על ארגז כשמסביבי היו פזורים מאות צעצועי פלסטיק שא.נשים זרקו ונשארו מסדנא, ובתוך הדמעות התחלתי לעשות חשבון – אם כל צעצוע שווה שקל, חמישה שקלים או עשרה, אז בעצם על הרצפה זרוק הרבה מאוד כסף, ואם לאורך השנים אספתי מאות אלפי צעצועים אז בעצם הרמתי והשתמשתי בפסולת בשווי מיליוני שקלים!!. הייתי צריכה את הכסף הזה, כל כך הייתי זקוקה לו שבאותו הרגע נשבעתי שאת הכסף הזה אני ארים מהרצפה!!

כשעלתה האפשרות להתראיין על כסף ועצמאות כלכלית לקראת יום האישה הסכמתי מיד. היכולת לשתף בכנות ולהשפיע על הבחירות של עשרות ומאות אלפי נשים, להעביר את המסר שהכסף שאנחנו מרוויחות הוא ראוי וחשוב ובונה ערך עצמי. עבורי הוא חלק מפופאית, מהאמנות, מהסביבה ובעצם מכל מה שאני עושה.

שני ציטוטים אני בוחרת להביא כאן:

על הבחירה: ״איזה מזל שהכל קרה. אם בעבר העדפתי לקבל עבודה גם אם התמורה לא היתה הולמת, היום אם התמורה לא תהיה הולמת, אוותר על העבודה״.ועל פופאית: ״עד כה רק שלושה אמנים קיבלו רשות להשתמש בדמות של פופאי: אנדי וורהול, רוי ליכטנשטיין וג׳ף קונס – גברים שעסקו בדימוי הגברי של פופאי, עד שהגיעה אישה ששמה את אוליב על המפה״.

👈 לינק לכתבה שהתפרסמה בשבועות ׳לאשה׳ ובהמשך גם ב-Ynet