זוהי לאה. לאה נאור. מכירים?
למי מבניכם שלא, אז לאה היא היוצרת המופלאה שכתבה לנו את מקהלה עליזה, בואי אמא, קרנבל בנח״ל, את שיר הפתיחה של קישקשתא, פרפר נחמד, הבית של פיסטוק, את ״כמו הלב, כמו לב הים, ליבו של מרקו קורא לו..״, שכתבה תסריטים לתכניות הילדות שלנו – רגע עם דודלי, קרוסלה (כולל שיר הפתיחה ובעצם את כל שירי התכנית), שתרגמה עשרות ספרים של ד״ר סוס ביניהם – ״חתול תעלול״ ו״אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים״, והיא, היא האחת, שהעניקה לנו את סיפור המחזה המופלא 👈 ״זרעים של מסטיק!״
בשנים שהייתי ילדה (בעיקר בפעמים שביקרתי את סבתא וסבא), הייתי נכנסת לחדר, שמה אוזניות, ומתמסרת לתקליטי הילדות – פסטיבל שירי הילדים, פטר והזאב, פנטזיה, טמבולינה של ציפי שביט ו… זרעים של מסטיק!
מכולם הכי אהבתי את זרעים של מסטיק, את דליה פרידלנדר עם ״אנחנו טמנו מתחת לפלסטיק – זרעי-עים של מסטיק, זרעי-עים של מסטיק״. שעות ישבתי אצל סבא וסבתא על הספה, נותנת לצלילים, למילים ולפנטזיה לחדור לי לגוף ולנשמה.
ב-2012 הגשתי בפעם הראשונה את ההצעה לגן הפסלים בהשראת ״זרעים של מסטיק״ לועדת הפסלים בחולון. ההצעה אמנם עברה את אישור ועדת הפסלים, אבל בתום המתנה של שנתיים ובהבנה שהפרוייקט לא ייצא לפועל החלטתי לשנות כיוון.
חקרתי את הסיפור של לאה, ניסיתי להבין ולקשור את הערכים באופן מדוייק יותר. למדתי שהיא נולדה וגדלה בהרצליה, ובה היא חיה גם היום עם יקירה מוטק׳ה נאור. שבהרצליה היא גידלה את ילדיה ונכדיה, ושאפילו עץ הברוש מהשיר מקהלה עליזה צמח בגינת הילדות שלה ועומד ניצב באותו המקום עד היום. הרצליה היא המקום!
הגשתי שוב הצעה ובשנים שעברו מאז התחלפו וועדות, ראשי ערים פינו את הכסא ונכנסו חדשים במקומם. דפקתי על כל דלת אפשרית כי בתוכי ידעתי שהזרע שזרעתי חייב לנבוט!
כל כך רציתי לספר לה, והאמת שזה כבר קרה ובאתי לבקר אותה ואת מוטקה עם עוגת יומולדת קטנה, זר פרחים מהגינה, זר מסטיקים לחגיגה וקיוויתי לבשר לה על מתנה: גן פסלים מ ה מ ם (!!) שכולו בהשראת ״זרעים של מסטיק״! וקיוויתי שבקיץ הבא נרוץ לגינה בכל יום, ועל כל גבעול, ועל כל ענף יבשיל לנו מסטיק אדום ((-:
הפרוייקט לא יצא לפועל. אחרי שנים של המתנה, ארבע ועדות, שעות של פגישות, תכניות, התאמות, הבטחות, חוזה ביד וסעיף אחד עם דרישה לא הגיונית וחוסר גמישות של מזמיני העבודה להתאים אותו למה שנדרש בליווי הפרוייקט + הזדמנות נוספת שהסתברה כהבטחת סרק שלא תצא לפועל, וויתרתי.
אולי יום אחד…
והזר ללאה – יש בו מסטיקים אדומים, עץ ברוש אחד לכבוד ״על ראש הברוש שבחצר״, פרפר ל״פרפר נחמד״, צבר לקישקשתא, לב למרקו וזהב לכבוד תקליט הזהב שבו היא זכתה בשנת תשעים ומשהו על זרעים של מסטיק.
לאתר של לאה נאור 👈 כאן