בדצמבר 2022 השתתפתי בפעם הראשונה בשבוע הנערה הישראלית, המקודם ע״י עמותת שוות. העמותה הוקמה במטרה להבטיח שנערות יממשו את הפוטנציאל שלהן באמצעות חיזוק הבטחון, המסוגלות ותחושת הערך העצמי יחד עם הגדלת המודעות לאפשרויות העומדות בפניהן ומתן כלים מעשיים להשיגן.
ככה יצא שפגשתי עשרות תלמידות ותלמידי כיתות ח׳ בבית הספר ברמת גן במסגרת #שבועהנערה2022. שיתפתי בסיפור שלי, בקול הפנימי שצרח לי ״תמשיכי! אל תוותרי! את יודעת מה נכון!״, מול כל הקולות שאמרו לי ״לא תצליחי! ואין סיכוי וחבל על הזמן״. הראיתי את הפרויקטים שעשיתי, דיברנו על מודלים והשראה, על ערך ומשמעות שבונים ביטחון עצמי ומסוגלות, על שמיים כחולים בלי תקרות ובלי זכוכיות, ועל לממש את עצמנו מתוך שאפתנות ולא בהשוואה.
ופופאית… זכות ענקית לחשוף אותה ואת הערכים שלה לנערות ונערים צעירים.
כששאלתי מי מכיר את אוליב, שלוש בנות הרימו את היד. כששאלתי מי מכיר.ה את פופאי זה היה גורף! אף אחת ואחד מהם לא ידעו שאוליב היתה הראשונה (לפני 103 שנים) ופופאי הצטרף לסיפור רק עשור אחריה ודחק אותה לפינה. כשאחד הבנים שאל איך זה קרה, עניתי שהדמויות סופרו ע״י גבר, לאורך עשרות שנים ניהלו את החברה גברים וככה הסיפור של אוליב לא השתנה. דרך פופאית יכולתי לדבר על איזון מגדרי ועל היכולת לפעול ביחד, בנים ובנות, ולשתף פעולה.
בסיום קיבלתי תעודת הוקרה סגולה משגעת וגם הענקתי להןם פוסטר של פופאית במתנה.
מה שהיה בלתי צפוי ומפתיע היא ההודעה שקיבלתי כמה ימים אחרי, ובה הן שלחו את מיתוג האירוע כשהפעם פופאית משובצת בתפקיד המודל.