שאפתנות

יולי 2023 | על ההסעה בדרך לצעדה לירושלים.

מישהו שראה אותי עם הדגל בחניון שאל אותי אם חוק ״עילת הסבירות״ עבר בקריאה שלישית, עניתי שכן, אז הוא שאל ״מה הטעם להמשיך להפגין? לכי שתי קפה קר״. הוא היה נחמד אז שאלתי אותו אם יש לו רגע וכשהוא ענה שכן, ביקשתי לספר לו משהו שהבת שלי איה לימדה אותי על שאפתנות:
 
כשהיא היתה ב-יב׳ המורה להתעמלות נתנה לה ציון 90 בתעודה. כל שאר הציונים היו 95 ו-100 ורק בהתעמלות 90, והיא ממש ממש התבאסה.

תגידי, השתגעת?! שאלתי אותה, את מצטיינת בכל. מה הבעיה שיהיה לך 90 אחד בתעודה?! והיא ענתה בלי להתבלבל: אמא, אם מגיע לי 95 למה אני צריכה להסתפק ב-90? למחרת היא ניגשה למורה והצליחה לשכנע אותה לשנות את הציון.
 
אני ממשיכה ומנסה כי אני יודעת ששאפתנות זו בחירה. זו הנחישות להמשיך ולהתעקש על הדבר שאנחנו ראויים לו ולא לאבד תקווה. זה מה שעניתי לו.

בדרך לירושלים. מחר איה מסיימת קורס קצינים. בגלל זה אני נוסעת.

צילום: אילן בן יהודה
 
קטגוריות blog