בחודשים האחרונים האטתי קצב. לכאורה. הבנתי שמודלים שהאמנתי בהם אינם משרתים אותי / אותנו יותר, שהתוצאות שייחלנו לא מגיעות ובמקום להאשים או להרגיש מתוסכלת, בחרתי לתעל את הזמן והאנרגיה לטובת עשייה עם אימפקט והשפעה משמעותית.
מתוך הבחירה נולדה עבודה חדשה – ״אף אחד ושום דבר לא יעצור אותי״.
את המילים האלה צרחתי לפני כמה שנים בהליכה על החוף ביום חורפי. הכל היה אפור מסביב ובתוכי, הייאוש איים לשבור את רוחי ובדמעות ובכי שכמעט חנק אותי צרחתי את נשמתי –
א ף
א ח ד
ו ש ו ם
ד ב ר
ל א
י ע צ ו ר
א ו ת י !
ואף אחד לא עוצר ואף אחד לא יעצור! אנחנו כח הרבה יותר גדול ממה שנדמה לנו, והפעולות שלנו הן השראה לאלה שסביבנו. כל זרע שאנחנו מנביטות או מביטים בלב או בתודעה של מישהו מצמיח חיים חדשים והופך למעגל נצח – חלקיק קטן באינסוף.
העבודה הוצגה בתערוכה #פופאית בגלריית החווה בחולון.
